מאת משה גורלי
מתפרסם במוסף סוף שבוע של עיתון "הארץ"

העיתונאי יואב יצחק פועל נגד מבוקריו בשני כובעים - גם כעיתונאי
וגם כתובע. לעתים הוא משלב בין השניים. נגד פרקליטת המדינה
עדנה ארבל הוא מנהל קמפיין עיתונאי בגין כספי פיצויים שלטענתו
קיבלה שלא כדין מקופת המדינה. ארבל התייחסה לעניין בראיון
לדן שילון ובין היתר אמרה: "קיבלתי פיצויים, הייתי זכאית להם והאיש
ממשיך וחוזר על העניין הזה במטרה להכפיש, כדי לשרת אינטרסים של
אנשים כאלה ואחרים".

יצחק זעם, חבש את כובעו השני, והגיש תביעת לשון הרע נגד ארבל על
סך 100,000 שקל. העניין טרם נדון, אבל כבר עתה מסתמנות שתי
חזיתות משנה לוהטות. את ארבל מייצגים בתביעה שני עורכי דין
מפרקליטות ת"א - שמאי בקר וגלי בהרב-מיארה. יצחק שלח מכתב
ליועץ המשפטי לממשלה שבו דרש לדעת על מה ולמה זכאית ארבל לייצוג על
חשבון משלם המסים. עוזרת היועץ, עו"ד רינת סופר, השיבה לו: "האינטרס
הציבורי מחייב כי עובדי מדינה הנקלעים לסכסוך אזרחי בעקבות פעילותם
כעובדי מדינה יזכו להגנה מפני הטרדה".

החזית השנייה נוגעת להחלטתה של נשיאת בית משפט השלום בתל אביב,
עדנה בקנשטיין, כי התביעה ראויה להתברר בהליך של גישור.
היא הציעה לצדדים את השופט בדימוס יצחק שמעוני. יצחק הסכים,
אולם ארבל סירבה. פרקליטיה נימקו את הסירוב ב"נסיבותיה של
התובענה" ובכך ש"התובע ממשיך לפרסם לשון הרע כנגד פרקליטת המדינה".

יצחק יודע כי הגישור הוא בן טיפוחיו של הנשיא אהרן ברק ולכן
מיהר לשלוח לו (לא ברור באיזה כובע הפעם) את התכתבויותיו עם
היועץ ובית המשפט שבהם קבל על שארבל "אינה נעתרת למלא אחר מדיניות
הנשיא ברק בכלל והצעת בית המשפט בפרט".

וזאת רק ההקדמה. הסיפור עצמו צפוי להתברר בפני השופטת יהודית שבח.
אישורי המסירה החתומים מצד ארבל