וולגריות ובהמיות, חוצפה ואגו מטורף, זלזול וחוסר רגישות,
עיקשות וטיפשות, יוהרה ורהב. אלו הם הסיבות שבגללן ערוץ 2
איבד יותר מ-50 אחוז מצופיו במהלך השנתיים האחרונות.

מאת: איציק וולף

סוף עידן הערוץ השני

במסגרת עידוד יצירה מקורית, ערוץ 2 מציג, המותחן הדרמתי של השנה "צניחה חופשית". דרמת מתח מצמררת על חבורת אנשי טלוויזיה צעירים, חדורי מוטיבציה ,חדי עין ומהירי לשון אשר סימנו לעצמם מטרה, לבדר את צופי הטלוויזיה במדינת ישראל. הדרמה מחולקת לשלושה פרקים:
1. "הנסיקה" (הקמת הערוץ והשתלטות מוחלטת על שוק הטלוויזיה בישראל (עד ההתפכחות כמובן).
2. הדבש שבפסגה וליקוקו (40-30 אחוז רייטינג קבוע לתוכניות רבות, משכורות עתק "לכוכבים" רבים).
3. "הקריסה" (השבוע ,התוכנית הנצפית ביותר של הערוץ השני דורגה במקום ה 2 אחרי "מבט" עם אחוזי צפייה עלובים של 12.3 אחוז).

"הנסיקה" :

והימים ימי ראשית הטלוויזיה הרב ערוצית, חברות הכבלים עושות צעדים גמלוניים ראשונים (ומשדרות כל סידרה ,סרט,תוכנית 50 פעמים לכל עשרות אלפי הלקוחות שלה) ערוץ 2 הניסיוני עולה לאוויר בצורה רשמית ואיתו תקוות של אומה שלמה הצמאה לערוץ שונה מהגרוטאה המסואבת שנכפתה עליהם מעל ל20 שנה - ואכן מיום הקמתו הגשים ערוץ "הבידור" השני את כל הציפיות ואף מעבר תוכניות רבות ומגוונות, צילומים נדירים תעוזה, מעוף ומקוריות לא היו כלל וכלל מנת חלקו. נהפוך הוא, כחוט השני היה שזור לאורך עמוד שידרתם של כל התוכניות קו מנחה מרכזי שאפשר למצא בשתי מילים "חוסר משמעות". רובם הגדול של התכניות עסק במכנים המשותפים הכי נמוכים שקיימים בקרבינו, הומור זול במיוחד מהול בבנאליות ,בהצטעצעות ובבהמיות ודי להזכיר מספר להיטים זוללי רייטינג כגון : דן שילון מארח רוצח בחופשה, ששינה את מינו לאישה, שאך זה עתה סיימה רומן עם שודד בנקים שהפך לחבר כנסת מחוסר ברירה וכך זה ממשיך וממשיך עד בלי סוף. או לחלופין תוכניות פרסים מטומטמות, שבהן מובטח לצופים חווית בהמיות נפלאה (הביזיון בתוכנית עם הוילונות בסוף כל תוכנית מי רוצה 50 שקל? שואל החבר טופז על שלל משימותיו המטופשות ויש עוד הרבה דוגמאות בסטוק).

אתם יודעים מה? אהבנו. כן כן אהבנו ואפילו נהנינו מכל הטיפשות השטחיות והריקנות הזאת ודיברנו על זה למחרת בעבודה והחלפנו דעות והיינו המומים ומופתעים.(תשובה סוציולוגית לשאלה למה אהבנו תתגלה בהמשך) וכך החלה דרכה של הטלוויזיה הרב ערוצית חה חה.

"ללקק את הדבש שבפסגה":

34 אחוזי צפייה לתוכניתו של דודו טופז. 32 אחוזי צפייה לפספוסים. 36 אחוזים לדן שילון. 29 אחוזים לאקי אבני... המדינה בטירוף, הכל עוצר מלכת פעמיים בשבוע כשדן הפנומן באוויר. דודו מקבל 100 אלף דולר לתוכנית ,כך גם דן ורק רפי מקבל 50 אלף דולר. דודו מארח בשישי בערב לא בעצם דן אולי צבי הדר? המפרסמים בטירוף,מוכנים לשלם מיליונים בשביל לקבל שניות של חשיפה בתוכניותיהם של רפי, צביקה ,דן ,,יגאל וכמובן מירב מיכאלי וסיגל שחמון. פרסים בלי הפסקה פחות או יותר פעמיים בשבוע, גם גלגל המזל ,עשרת אלפים שקל, 20 אלף שקל אופנוע, מכונית וילון מספר אחד, אולי מספר שתיים. עודד ספר לנו במה יוסי זוכה " יוסי זכית במערכת כלי בית ששווייה 10 שקלים תוצרת עזה... לומדים להכיר אנשים חדשים, כולם יפים ומוצלחים יעקב ומיקי, סיגל שחמון, רות גונזאלס, טל מן, גיל ססובר, אסף אשתר... כמה יפים? כמה מוצלחים? וכמובן כולם מתארחים אצל דן ורפי מספרים על חייהם המסעירים, גורמים לנו לחשוב על העולם הגדול איפה הם ואיפה אנחנו?

זוכרים כמה יפות היו הפרסומות? כמה מגרה הייתה תפוזינה? איזה מבריק אריק אינשטיין? ואוו בנק לאומי שיחק אותה יש מכבי יש חברים? והפרסומת של בדוויזר חבל על הזמן... פשוט תענוג רצוף ולתפארת מדינת ישראל. אצל דן המגלומן הכל שוטף, הכסף, התוכניות, התכנים, הכל מחלקה ראשונה. טלוויזיה במיטבה הדובדבן שבקצפת והביקורות מהללות עיתונאי בזכות, ספינת הדגל, עוגן של יציבות. שורה של פוליטיקאים עובר לדום מתוח, כדי לקדם את כניסתו של הבוס לאולפן, נרגשים ונסערים להשפיל את עצמם עד אפר, כדי לזכות בחסדיו של הגדול מכולם. ראש ממשלה יושב ליד טיפוס מפוקפק אז מה? זה חופש הביטוי. שר אוצר עם תרבוש ליד קומיקאי כושל בכיף... בואו נתבטא... מגדיל לעשות הוירטואוז טופז, שולח אנשים לחו"ל למשימות מטופשות ומגוחכות. לישון באוטו, כמה נשים יש לי, כמה כסף בכיסי, איזה יפה, אני כמה טוב ומטיב אנוכי, אני בהחלט ראוי להיות ראש ממשלה הרי יש לי 38 אחוז רייטיג זה לא מספיק? אולי אם אנסה להשפיל איזה שר או ראש ממשלה זה יעזור. בוא נעשה תחרות ידע בין חברי כנסת המנצח מקבל 1000 שקל. בואו נפתיע אנשים בבתים ומי שמכין את המים הקרים המושקעים והטעימים ביותר יקבל סופ"ש עם פלוגת מג"ב בבלאטה.

ההתפכחות/הקריסה/ההתרסקות/השבר/הצניחה:

רק מספר שנים מועט תפסה מקום חגיגת הרייטינג בערוץ 2 ועם המעבר לשנות ה-2000 השתנתה המגמה ואט אט החלה ירידה באחוזי הצפייה של הערוץ. בתחילה, קברניטי הערוץ עוד חשבו שהבעיה היא בעיה מקומית בתוכנית זו או אחרת. אולם ככל שהזמן נקף התברר שלא מדובר באכזבה ספציפית מתוכנית מסוימת, אלא בצומת דרכים גדולה כזאת שמשפיעה עלייך וגורמת לך לחשוב... פתאום הדברים כבר לא היו נוצצים כלל וכלל ,להפך צבעים כהים השתלטו על המסך. תוכניות שעד לא מזמן נחשבו לשוס אדיר, הפכו במהירות לאפיזודות חולפות ונשכחות ולפתע כל התכנים בערוץ השני נראו ילדותיים ומיותרים עד שהציבור החל לזעוק   נ מ א ס   ולחפש אלטרנטיבות בדמות ערוץ הספורט הנפלא, ערוצי המדע בכבלים ובלוין ובערוצי הלוויין החדשים למי שהיה. בין ראשי הזכיינים נמצאים מספר אנשים שעושים כדי למנוע את הקריסה אולם ללא הצלחה כלל ועיקר ולמה? כי אין להם מושג איפה הם חיים.

שאלת מיליארד הדולר היא למה קורה לערוץ 2 כל מה שקורה.

התשובה מונחת מול עיננו על השולחן הרחב. וולגריות ובהמיות, חוצפה ואגו מטורף, זלזול וחוסר רגישות, עיקשות וטיפשות, יוהרה ורהב. אלו הם הסיבות שבגללן ערוץ 2 איבד יותר מ-50 אחוז מצופיו במהלך השנתיים האחרונות. רק אגו מטורף, מביא אנשי טלוויזיה לנסות לפגוע בשרים וראשי ממשלות בשידור חי. (דן שילון עם דמות הקרטון של נתניהו, או אילנה דיין מול ברק "אחרינו זינזנה") נוצרה מין תחושה שהעיתונאים מתחרים מול הפוליטיקאים, מי חשוב יותר אני או אתה. (נסים משעל מגחך על אהוד ברק ועל נתניהו בסגנון שחצני ומטופש) אותם אנשים, מראיינים את אותם האנשים ללא הרף. רפי מארח את אמנון שמארח את אילנה שמארחת את דודו שמארח את צביקה...

נוצר מין לופ כזה בין הבדרנים, כך שאחד מארח את השני. תוכניות רבות קרסו בגלל הסגנון הזה, אולם למרבה ההפתעה עד היום לא קם אף אחד שם שיבין עד כמה אנחנו נגעלים מזה ויעשה לזה סטופ בינתיים. כשאמנון מארח את רפי אותי תמצאו בערוץ הספורט וכשאני שומע את רפי אומר "לאחר הפרסומות נפתח את הקופסא כדי לראות מה בתוכה" סמכו עליי שאני ובני ביתי לעולם לא נדע מה בקופסא כי צריך הרבה יותר מזה כדי שנשאר לצפות בברברת המצועצעת המעצבנת הזאת. במקביל להצלחתם וקריסתם של הזכיינים, הצליחה וקרסה גם חברת החדשות .

שנים רבות הובילה בראש ללא עוררין, עם אחוזי צפייה אדירים 40-30 אחוז לא ייאמן נכון? בעיקר לנוכח העובדה שרק השבוע מהדורת החדשות המרכזית בשיאה נצפתה ע"י 11.7 אחוז. נפילה של 60 אחוז במספר הצופים ועדיין לא רואים את הסוף.

מצבה הקשה של חברת החדשות אמנם מקביל למצבו הקשה של כל הערוץ אולם לא בגלל אותם סיבות מצבו כה רעוע. אני לא יודע מה עובר בראשו של האיש הקטן "תרתי משמע" אבל מדוע כל כך קשה לו להבין שאנחנו לא רוצים לראות את דן שילון בשום צורה ולא חשוב איזה? וגם לא את סולימאן א-שפעי שכל קשר בינו לבין עיתונאי הוא מקרי בלבד האיש מביא כתבות עוינות שונאות וחד צדדיות לרעת ישראל? זה פשוט לא נתפס ולכן אנשים מצביעים בשלט. דבר נוסף זה אולי מאוד טרנד לראיין כל פלסטיני שרוצה לדבר, אבל אם בחברת החדשות יבינו שיש פה מלחמה ובמלחמה לא מראיינים אויבים אז אולי לא נראה יותר כתבות של א-שפעי וכך נוכל לראות חדשות בערוץ 2 בכיף בינתיים עד אז חפשו אותנו ב-1.

הבטחתי לטפל בנושא הפרסומות.

אז בשנים הראשונות בחצות, היו נעלמות הפרסומות והיה מתחיל שידור רצוף אף על פי שמאוד נהנינו מרוב הפרסומות. היום זה כבר ממש עובר כל גבול, מתי שלא תעבור עם השלט לערוץ 2 תיפול על פרסומות (או על איזה דרמה קומדיה מטופשת שעדיף כבר פרסומות...) ולנו כבר נשבר מכל הפרסומות השוביניסטיות המטופשות שלעולם לא ייגרמו לי לבזבז שקל שלא תכננתי לבזבז די כבר.

וכעת פנייה למפרסמים: חברים יקרים, לא חבל על כל המיליונים שאתם זורקים לפח על פרסומות מטופשות מיותרות חסרות טעם שכמעט ואף אחד לא צופה בהם במקום זה תנסו דרכי פרסום חדשות ויעילות בהרבה ואולי תחסכו הרבה כסף. תזכרו שבשעות השיא צופים בערוץ השני כ 10 אחוז מצופי הטלוויזיה ורובם עוברים לערוץ אחר כשמתחילות הפרסומות לכן לא חבל?